"אבל אמא, כולם עושים את זה..."

כהורים, חשוב להיות מודעים לכך שלחץ חברתי הינו מלכודת קשה לכל מתגבר. הצורך להיות מקובל ולמצוא חן מנצח כל דבר. על סוגים של לחץ חברתי ואיך אנחנו כהורים יכולים לסייע להם לא ליפול לבורות מסוכנים...

בקיצור

1. בשלבי גיל ההתבגרות, הנער והנערה המתבגרים מושפעים ומזדהים הרבה יותר מחבריהם בני אותה הגיל מאשר בני משפחתם. כתוצאה מההשפעה הזו, הם מועדים ללחץ חברתי

2. הבעיה מחמירה כשמדובר בלחץ חברתי להתנהגות שלילית כך שמי שמעשן, גונב או מתנהג בצורה אלימה, מקבל תגובות אוהבות מחבריו

3. כמה נתונים שכדאי שים אליהם לב: 54-57% מבני נוער בגילאי 12-17 שותים אלכוהול, ו-12-21% מבני אותם גילאים מעשנים סמים. איך נלחמים בתופעה?

​"אבל אמא, כולם עושים את זה..." - התמודדות עם לחץ קבוצתי בגיל ההתבגרות

 

כהורים, חשוב להיות מודעים לכך שלחץ חברתי הינו מלכודת קשה לכל מתגבר. הצורך להיות מקובל, להיחשב IN ולמצוא חן, מנצח כל דבר. על סוגים של לחץ חברתי ואיך אנחנו כהורים יכולים לסייע להם לא ליפול לבורות מסוכנים...

לחץ חברתי הוא מצב בו מופעלת השפעה חברתית על אדם מצד האנשים הסובבים אותו. כתוצאה, האדם עשוי "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות רצונו, צרכיו, הרגליו, העדפותיו או מצפונו . זוהי למעשה תחושת הקונפליקט הנוצרת כתוצאה מפער בין מעשים ורצונות/אמונות.

מחקרים רבים מראים כי בני הנוער מושפעים ומזדהים הרבה יותר מהחברה שאיתה הם מבלים את מרבית זמנם מאשר מבני המשפחה. זהו שלב בחיים, בו המתבגר מנסה לייצר לעצמו זהות אישית באמצעות שייכות לקבוצה ואימוץ הכללים והחוקים ה”מקובלים” בה, ולכן, בעצם, הוא מהווה מטרה נוחה ללחצים חברתיים.

פרצופים רבים ללחץ חברתי. ישנו לחץ המופעל על ידי הילדים החזקים, בעלי הביטחון העצמי, על החלשים מהם, בעלי הדימוי העצמי הנמוך, שהרצון שלהם לשייכות חזק מכל שיקול דעת. ישנו גם הלחץ הסמוי, אליו נופלים גם ה'חזקים יותר', שעל מנת לשמור על מעמדם בחברה, חשים שעליהם להיות 'כמו כולם' ולהוכיח נאמנות. יחד עם זאת, חשוב לציין שלחץ חברתי יכול להיות גם חיובי. למשל, תלמיד יכול לנסות להצטיין בלימודיו, או לרצות להצטרף לתנועת נוער מסוימת עקב לחץ מצד הסביבה המשמעותית לו. הבעיה מתחילה כמובן, כשמדובר בלחץ חברתי להתנהגות שלילית, כמו: עישון, סמים, אלכוהול, אלימות, גניבה, אונס וכן הלאה.

מתבגרים היכולים להתמודד ולא להיכנע ללחץ חברתי מסוג זה, צריכים להיות בעלי חוסן נפשי, תחושת ערך עצמי חיובי ואמונה ביכולתם למצוא קבוצה חלופית בעת הצורך. לעומת זאת, דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית שבירה, העדר ביטחון ביכולת למצוא חלופות והורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו – מגבירים את הסיכון למעידה היישר לתוך בור הציווי החברתי.
הנתונים מדברים בעד עצמם:

54-57% מבני נוער בגילאי 12-17 שותים אלכוהול
12-21% מבני הנוער בגילאי 12-17 מעשנים סמים

אגב, ככל שגיל ההתחלה של עישון וצריכת אלכוהול יותר צעיר כך יותר קשה לגמול או להיגמל בהמשך.

במקרה של בחירת הילד בקבוצה המשפיע עליו לרעה, חשוב לנסות להבין על אילו צרכים עונה לו קבוצה זו. סיבה לבחירה בקבוצה כזו יכולה להיות למשל דימוי עצמי נמוך של הילד, שמרגיש שהוא חייב להתקבל לכל קבוצה שמוכנה לקבלו – אף אם מדובר בקבוצה שלילית. במצבים כאלו, רצוי לקבל סיוע מקצועי, כדי למצוא דרכים יעילות לעזור לו לעמוד בלחצי הקבוצה.

ארגז כלים להורים

איך אתם יכולים לעזור לילדכם להתמודד עם לחץ חברתי?

· תאום ציפיות: הגדרת ציפיות וחוקי התנהגות ברורים לגבי נושאים כמו מספר יציאות בשבוע, שעת חזרה, מקומות בילוי וכן הלאה. הגדירו מראש, לעצמכם ולמתבגר שלכם, את התוצאות לגבי אי עמידה בהסכמים שנקבעו.

· הסבירו למה: הבהירו לילדכם מדוע הצבתם גבול כלשהו. התייחסות כזו היא מכבדת (איננו דורשים שהמתבגר יפעל באופן מסוים “כי ככה אמרנו”) ומונעת אפשרות שהוא יטען שהוא לא ידע או לא ממש הבין כיצד עליו להתנהג.

· אכיפת הכללים שהצבתם: הצבתם גבול? היו מוכנים לשלם את המחיר שיידרש במקרים שבהם יופרו החוקים שקבעתם. לדוגמה: אם הגדרתם שעת חזרה מסוימת וילדכם לא עמד בה, היו מוכנים ללכת למקום הבילוי שלו ולהוציאו משם, ולהשלים עם העובדה שיהיה לכם ילד כועס מאוד בבית.

· נסו להכיר את חבריו של ילדכם: חשוב שתפגשו אותם ותתרשמו מהם.

  • · רשימת קשר: הקפידו שיהיו לכם שמות וטלפונים של חברים איתם יוצא הילד לבלות. או לפחות של חבר קרוב אחד באמצעותו תוכלו תמיד לאתר את ילדיכם. חשוב שידעו שלא תהססו לעשות שימוש במספר במידת הצורך.

· היו עירניים לשינויים: לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות באלכוהול, בסמים, היעדרויות מבית הספר, ועוד. שימו לב לשינויים פתאומיים במראה של ילדכם, שינויים בלבוש, בריח, בסגנון הדיבור ובגישה – בייחוד אם אלה מלווים בהתנהגות חשאית. שימו לב אם 'נעלם' לכם כסף, או כל דבר אחר שניתן למכור.

לסיכום, זכרו שקבוצת ההשתייכות מציעה לילדיכם עצמאות, קבלה, תחושת ערך, תמיכה במצבי בלבול, מודלים להתנהלות וזהות חברתית. במרבית המקרים, יעדיפו מתבגרים לפעול על פי ציפיות הקבוצה בתמורה לכך שהצרכים שלהם יסופקו על ידה. כאן נכנסת לתמונה האחריות ההורית לווסת את הכוחות שיש לקבוצה על הילד ולחזק אצלו חשיבה ביקורתית וחוסן להתמודד במצבי מבחן. הורות נוכחת, מטפחת ומדריכה, מגדירה ציפיות בצורה ברורה ומגבירה את יכולתם של המתבגרים להתמודד בצורה יעילה עם הלחץ הקבוצתי. חשוב להיות בעמדה מכוונת ולתת להם כלים להתמודדות ולא לנסות לפתור עבורם את הבעיות.

חומר למחשבה

ד"ר רויטל מלוי חברוני

1. למרות שהורים רבים נוטים לחשוב שהם צריכים להיות חברים של ילדיהם, הנוער דווקא אינו מעוניין בהורה "חבר", אלא זקוק לפני הכל להורה מכוון.

2. בגלל המצב הבלבולי של המתבגרים, כמעט בכל התחומים ובמיוחד בנושא הזהות, מאד חשוב להציב כללים ברורים. בניגוד למה שחושבים הורים, כללים ברורים עוזרים להם בגיבוש הזהות וה'אני' העצמי, גם אם לעיתים הם מנסים למרוד בהם. זאת בתנאי שלא מדובר באלפי כללים אלא מספר מוגדר של כללים, שאותם לא ניתן לעבור. לדוגמא: שקר, שעת חזרה הביתה, אלימות ועוד.

3. חשוב להיות עקביים במסר שמעבירים לילדים. ובשום אופן לא לוותר רק כי אתם עייפים או ממהרים, או נמאס לכם לריב עם הילדים.

4. הישמרו ממוסר כפול. אל תדרשו מילדכם דבר שאתם בעצמכם לא עומדים בו. זה יוצר משבר אמון. למשל, אם אתם מעשנים, אל תהיו אלה שמדברים עם הילד על נזקי הסיגריות והפסקת העישון....