כשאחים רבים על חפץ או על מה לראות בטלוויזיה הם כאילו אומרים לכם בשפה שלהם: "היי אמא או אבא – אני מרגיש די רע וקשה לי להפסיד, קשה לי להרגיש שאני פחות יכול, קשה לי שאחי תמיד רוצה להחליט, קשה לי שאני רציתי שיצליח לי והצליח לו ואני עדיין לא יודע לתקשר את עצמי טוב כשקשה לי, אז אני רב". הילדים הרבים והכועסים לא מבקשים שנהיה שופטים ומכריעים בעניינם, הם מבקשים עידוד ועזרה ושנלמד אותם איך לתקשר ולהיות גשר אחד אל השני.​
בואו נהיה כנים לרגע, גם אנחנו עלולים למצוא עצמנו רבים כשתחושת הערך שלנו יורדת. גם אנחנו לא באמת רבים על שטיפת כלים או הורדת האשפה, אנחנו רבים כדי לאותת לצד השני על התחושה שלנו – שמתעלמים מאיתנו ומהרגשות שלנו, שלא מתייחסים אלינו ואל מה שאנחנו מרגישים. אם מישהו רק היה שם לנו יד על הכתף ומראה לנו שהוא "רואה" אותנו, הירידה בתחושת הערך הייתה נעצרת ושוב יכולנו להסתכל לצד השני בעיניים, לשוחח ולשתף איתו פעולה.

אהבת אחים ידועה כאחת האהבות העמוקות והיפות ביותר שיש לאדם בחייו. מצד שני יש לנו גם את סיפור קין והבל... מממ....אז מה יותר טבעי? הורים רבים מתלוננים: "הילדים שלנו רבים כל היום, ממש עוד רגע הם הורגים אחד את השני" ואז מנחמים את עצמם באמירה "זה טבעי – כל הילדים הם כאלה"... מריבות הן חלק ממערכת יחסים, אבל לריב ו"להרוג" אחד את השני כל היום זה לא טבעי ולא מצב שאתם צריכים להסכים לו. השאלה היא מה *כן* לעשות?

ריבים על שטויות כמו: מי ישתה בכוס הכחולה, מי ירכיב את המשקפת ויקפוץ ראשון לבריכה ואפילו מה רואים בטלוויזיה. כל אלו נועדו לייצג את הייחודיות של כל ילד, הכוח שלו והשליטה שלו, והם יחד חשובים להתפתחות שלו.

"אם אין קהל – אין הצגה". במקרים רבים, אם ההורים לא נוכחים, הילדים רבים פחות וגם כשהם רבים הם פותרים לבדם את העניינים ביניהם. אז כדי שתוכלו בכל זאת להיות ליד הילדים נסו לנקוט בגישה שקולה ולא "להתרגש" מדי. זכרו שחילוקי הדעות בין הילדים שייכים להם ולא לכם (ברוב המקרים).​

אם אתם רוצים שהילדים שלכם ילמדו לתקשר טוב גם במריבות, עשו מאמץ להיות להם מודל ודוגמה אישי. המודל הזוגי ההורי והמשפחתי הוא התשתית הטובה שלפיה האחים ילמדו להתנהל ביניהם. כך הם יפתרו קונפליקטים ומריבות, יתחברו ויבנו קשר הדדי ועמוק לאורך שנים.

למריבות יש תפקיד. האתגר שלנו כהורים הוא להתערב בלי לבטא עמדה אוהדת כלפי צד אחד, להימנע מהפיכת הוויכוח לדרך של העסקת יתר שלנו וללמד אותם איך לריב נכון. חשבו עליכם כילדים, נסו להיזכר במריבה שבה הוריכם התערבו, האם זה פתר את הריב? מה למדתם מההתערבות? המטרה היא להשתמש בקנאה ובמריבות כהזדמנות ללימוד תקשורת יעילה, שתשמש את האחים במערכת היחסים שלהם ובמערכות היחסים העתידיות מחוץ למשפחה כשיגדלו.