תוכן דף
מה זה שיתוף פעולה בעיניכם? מה תרוויחו מכך שהילד משתף פעולה אתכם? מה ירוויח הילד מכך שהוא משתף פעולה? איך יראה סדר היום שלכם בבית לו היו בו שיתוף פעולה עם הילדים? הרבה יותר טוב!
אם הוא כל כך טוב למה שיתוף הפעולה לא נוכח כמו אוויר לנשימה? יש כל מיני סיבות, למשל צרכים מנוגדים. ניקח דוגמה – הילד לא מסדר את החדר, אם נבין את הצורך מאחורי זה נוכל להגיב בהתאם:
- יש לו קושי בהתארגנות – נבנה לו תכנית התארגנות.
- סימני מרדנות – "אתם לא מחליטים עליי" – נאפשר לילד לרכוש תחושת ערך ובחירה בתחומי החיים.
- דרך להשיג תשומת לב מאיתנו כי אנחנו גוערים, מפתים, מסבירים – נאפשר לו תשומת לב על מעשיו החיוביים ונמנע ככל האפשר מתשומת לב שלילית.
- הילד מתוסכל מדרישות בלתי נגמרות שלנו – נבחר בפינצטה את המאבקים שלנו.
- עייפות – נבחר זמן מתאים לסדר.
- תמיד סידרנו במקומו והוא מאמין שזו דרכו של עולם – נדריך אותו איך לסדר בהדרגה.
דרכים בלתי מועילות לשיתוף פעולה
לגזור, לשמור ולא להשתמש:
- איומים ועונשים – "אם…אז…".
- "מחמאות" – "מה יצא ממך!".
- הרצאות חינוכיות – חוזרות ונשנות.
- צעקות ופקודות – "שבי מיד!!!".
יכול להיות שהגישות האלו יובילו לתוצאות שלהן ציפיתם בטווח הקצר, אבל המחירים בטווח הארוך הם: השפלה, המשך המלחמה וחוסר שיתוף פעולה.
מתי מתחילים לאפשר לילד לתרום ולשתף פעולה?
- כשהתינוק נענה ועוזר לנו, כשהוא שוכב רגוע בעת החלפת החיתול.
- כשהפעוט רוצה לעזור לנו.
- כשהילד מסוגל לערוך את השולחן ולחתוך ירקות.
- בכל רגע אפשרי נסו לאפשר לילד לתרום ולחוש גאווה על ההישג.
איך נדבר עם הילדים בשפת שיתוף הפעולה?
- קיימו התייעצות משפחתית: כל אחד מיוזמתו יגיד מה הוא רוצה לעשות וסכמו אותה בכתב. כעבור שבוע שובו ובחנו מה נעשה.
- עודדו אותם: בכל פעם שרואים רמז של שיתוף פעולה חשוב להאיר את זה בזכוכית מגדלת: "היה לי מאוד נעים ששמרת על גילי ויכולתי לשתות קפה".
- דברו חיובי: כשאנחנו מבקשים מהפעוט "לא לקפוץ על הספה!" מה הוא שומע? לקפוץ! לא להרביץ? להרביץ. במקום זאת נאמר: "אצלנו בבית מותר לקפוץ על השטיח ולאכול קינוח בסוף הארוחה".
- הציעו חלופות: במקום "סדר את החדר", מציגים שתי אפשרויות ששתיהן מקובלות עלינו: "אתה רוצה לסדר את החדר לפני הארוחה או אחרי הארוחה?".
- עברו ל"אנחנו": במקום "סדר את החדר", נאמר בגוף ראשון רבים "אצלנו בבית מסדרים את החדר" המנגינה עושה את ההבדל.
- שדרו אמפתיה ותקווה: הניסיון לדבר מהמקום של הילד: "אתה רוצה להמשיך לשחק עם אורי, באמת שיחקתם זמן קצר וזה מאכזב, בפעם הבאה (תקווה) נתכנן שיהיה לך זמן רב יותר".
- הציעו תוצאות הגיוניות: אפשרו לילד ללמוד מהתוצאות למעשיו. הילד לא הכין את שיעוריו, יגיע בלי שיעורים. חשוב לא להוכיח אותו!
- בקשו בקשות ברורות: במקום "תסדר את החדר!" לילד שמתקשה בהתארגנות, נפרט: "שים את הבגדים המלוכלכים בסל כביסה ואת המחברות על השולחן".
- העבירו אחריות: מעבירים את הכדור אל הילד שיבחר איך להתמודד עם האתגר: "מה יכול לעזור לך להתכונן למבחן?".
- בחרו נושא אחד בכל פעם: אם היחסים התאפיינו עד כה במריבות, נכין רשימת קשיים, שאנחנו נתקלים בהם במהלך היום ומתוכם נבחר נושא אחד שבו נתחיל.
- מסרו מידע: במקום "את אף פעם לא מרימה את עצמך לעזור לי" אמרו "זה מאוד מקל עליי, כשהכביסה מקופלת בארון".
- דברו על הרגשות שלכם: במקום "אני לא חייבת להסיע אותך להופעה" אמרי: "אני לא אוהבת כשאומרים לי 'את חייבת'! את יכולה לבקש 'את יכולה בבקשה להסיע אותי?".
- שלחו מסרון: לפעמים כתיבת סמס עם הומור או בלי עושה את העבודה. "לפני שאתה מדליק (טלוויזיה), גש לתיק שלך ותראה אם הכנת אותנו, באהבה, שיעורי הבית", "נא לתלות אותי על הוו, קר לי על הרצפה, מהמגבת הרטובה".
- הכינו רשימות: הכינו במשותף עם הילד רשימות שבהם מצוין סדר היום. כשהוא יודע מה מצפה לו וממנו והוא שותף בהכנתו, נוח לו לבחור לשתף פעולה.
- אהבה היא הדלק של היחסים כמו חשבון בבנק - מגע, חיבוק, חיוך, חיזוק מילולי ממלאים את האשראי שלנו בפלוסים.
לסיום: לפעמים, נמצא את עצמנו צועקים, מענישים, חסרי אונים כי היינו טעונים, עייפים או מופתעים. זה בדיוק הזמן, לחיבוק עצמי חומל ואוהב. עשינו את הטוב ביותר שיכולנו באותו רגע ומחר יגיע יום חדש ושוב נצא אל הדרך!
