לאחרונה, בעקבות השהות האינטנסיבית בבית, הרבה משפחות סיגלו לעצמן הרגלי תזונה ואכילה פחות טובים מאשר בעבר, ובעקבותיהם, בהרבה מקרים חלה תוספת משקל עודף של כל בני המשפחה- ההורים והילדים.
הקורונה שיבשה שיגרה והרגלים של משפחות בכל אספקט אפשרי, והשיבוש הגיע גם אל שולחן האוכל. ניתן לראות שהתדירות של הזמנת אוכל מבחוץ, עלתה על חשבון הבישול הביתי גם כדי "לפנק" וגם בשל עומס מטלות ודאגות. אנשים מעידים על אכילה רגשית של בני המשפחה בעקבות שעמום, מתח וחרדה וכמו כן, מדווחים על עליה בצריכת ממתקים וחטיפים כפיצוי על שיעמום וחוסר המעש.
עוד לפני מגיפת הקורונה, השמנת ילדים הוגדרה כמגיפה עולמית. מאז התפשטות הקורונה בעולם, ניתן לראות החרפה של הבעיה, שלעיתים באה לידי ביטוי גם בתוצאות בדיקות דם הקשורות לתזונה לקויה, כמו סוכר ושומנים בדם ועוד.
יש משפחות שבהן כל בני המשפחה עלו במשקל בקורונה ויש משפחות שבהן בעיקר הילדים הם אלה שעלו במשקל. אנחנו מבינים שהקורונה היא מצב מתמשך שעלינו ללמוד לחיות לצידו ויחד עם זאת, ישנם כלים לניהול שיגרה בעת קורונה. זה הזמן שמשפחות ירתמו את עצמן ויחלו בתהליכים של חזרה לשגרה בריאה מבחינה תזונתית.
אז איך מתחילים תהליך:
1. הגדרת מטרות- ההורים הם אלו שמובילים את התהליך ובוחרים את שלושת המטרות הראשונות: לדוגמה:
- להפחית את כמות הממתקים והחטיפים בבית
- לחזור לבישול ביתי
- להכניס את שגרת הארוחות המשפחתיות לסדר היום (ארוחה בה לפחות אחד ההורים יושב לארוחה עם הילדים)
אחרי שבוחרים שלוש מטרות, בוחרים מטרה אחת ממנה מתחילים. רצוי שזו תהיה המטרה הכי קלה ליישום, כדי להתחיל תהליך עם תחושה של הישג.
2. שיחה משפחתית- לשיחה המשפחתית ההורים צריכים להגיע כשכבר יש להם חזון כיצד השגרה החדשה תיראה. כשמכנסים את הילדים לשיחה משפחתית, חשוב לשקף לילדים מה המצב כרגע ואת החשיבות והרציונל של השינוי. אם למשל אחת המטרות היא לחזור לארוחות המשפחתיות, אפשר לומר: "בתקופה האחרונה אנחנו אוכלים פחות ביחד, כל אחד אוכל בשעה אחרת, ואנחנו רוצים לשנות את זה כי חשוב לנו להיות ביחד בסוף היום וחשוב לנו לאכול אוכל בריא יחד".
3. לשתף את הילדים, ולתת להם לקחת חלק בתהליך. לדוגמה: "אנחנו רוצים להתייעץ אתכם איך כדאי לעשות את השינוי ודעתכם חשובה לנו". יכול להיות שהילדים יתנגדו, אך חשוב לתת לילדים להביע את העמדה שלהם ולהגיע איתם לעמק השווה.
4. לבחור עם הילדים מטרה ריאלית ולהגדיר אותה כמטרה הדרגתית – למשל מתחילים לאכול יחד פעמיים בשבוע.
5. בקרה: עושים ניסיון ובודקים את ההתקדמות. למשל – פעם בשבוע לקבוע פגישה בין כל בני המשפחה ולבדוק מה כדאי לשפר ואיך להמשיך. מומלץ לחזק את הילד על כל הצלחה קטנה, ולא לעשות שינוי קיצוני.
כמה טיפים שיעזרו להצליח להשיג את המטרה
- דוגמאות למטרות שאפשר להוביל במשפחה: ארוחות מסודרות, שותים בבית רק מים, ירקות בכל ארוחה, בשעת הארוחה לא צופים בטלוויזיה, הפחתת חטיפים וממתקים.
- לתת אופציות חלופיות: אם אנחנו מגיעים להחלטות של הפחתה במשהו לא בריא- לחשוב על אלטרנטיבות (במקום ממתקים, נכין סלט פירות, פופקורן עם מעט שמן ומלח, במקום רביצה מול הטלוויזיה, נצא לטיול משפחתי)
- לא לשכוח שכשיש כללים, אז ניתן לאפשר יוצאים מהכלל– לדוג' אצלנו לא אוכלים חטיפים בבית, אבל ניתן לאכול חטיף כשנוסעים לטיול.
לסיכום:
העקרונות של תזונה בריאה מתאימים לכולנו ויחד עם זאת, לכל משפחה יש את ההרכב שלה וכל משפחה שונה. ניתן להיעזר במומחים שלנו להתאמת התהליך המשפחתי לכל משפחה ומשפחה. באפשרותכם להצטרף לאחת מהסדנאות לאורח חיים בריא ופעיל במשפחה, הסדנאות מלוות על ידי צוות רב מקצועי וכוללת מאמן כושר, דיאטנית קלינית ומנחת הורים. כמו כן, יש סבסוד ללקוחות כללית מושלם,
