מאת דורין רוטנשטרייך רובין
"חיוך לא עולה כלום, אבל שווה הרבה", אמר העיתונאי האמריקאי דיוויד פבר. ובכן, חיוך אולי לא עולה כלום, אבל חיוך יפה זה כבר סיפור אחר. המספרים מצביעים על כך שארבעה מכל עשרה ילדים בישראל עוברים יישור שיניים, והגיל שאפשר להתחיל הולך ויורד, כך שהיום תוכלו לראות גם ילדים בני שבע או שמונה אצל האורתודנט.
"המגמה של פנייה לאורתודונט בגילאים יותר ויותר צעירים היא מבורכת", אומרת ד"ר מאורה זיגמונד, אורתודנטית מומחית ברשת מרפאות השיניים "כללית סמייל". "הורים היום מודעים יותר ליתרון של בדיקה אצל מומחה ביישור שיניים ולסתות כבר בגיל צעיר".
מתי כדאי לפנות לאורתודנט?
"השאלה הנפוצה ביותר אצל ההורים היא מהו העיתוי הנכון להתחיל יישור שיניים בילדים. זה משתנה בין ילד לילד, אבל בכל אופן מומלץ לבוא לבדיקה ראשונה בגילאי 7-8, ולא לחכות להחלפת כל שיני החלב. כבר בשלב הזה, אורתודונט יוכל לזהות בעיות בצמיחת הלסתות, השיניים או היחסים ביניהם, למנוע את חלקן ולתזמן בצורה מיטבית את הטיפול. זה לא בהכרח אומר שבכל הילדים מתחילים מיד בטיפול, אבל גם מעקב הוא חשוב".
נכון להגיע לבדיקה בגילאים האלה? אולי ההורים דואגים יותר מדי?
"במקרים מסוימים, יישור שיניים בגיל צעיר יכול להקטין את הצורך בטיפול מורכב יותר בעתיד, ואף למנוע ניתוחים מסובכים של הלסתות. יש בעיות מסוימות שדורשות התייחסות בגיל צעיר, ביניהן סגר צלבי, ליקוי במבנה הלסתות כמו לסת תחתונה בולטת או לסת עליונה בולטת, הפרעה בבקיעת השיניים הקבועות, חסר או עודף שיניים מולד, הרגלים שונים כמו דחיקת לשון או מציצת אצבע ועוד".
ממה לא צריך לדאוג בגילאים האלה?
"לעיתים ההורים מודאגים ממרווחים בין השיניים הקדמיות העליונות בגילאי 9-7. בדרך כלל, מדובר בשלב התפתחותי טבעי שנקרא בעגה האורתודונטית שלב 'הברווזון המכוער'. המרווחים האלו ייסגרו סופית באופן טבעי, עם בקיעת הניבים העליונים הקבועים לקראת גיל 12. אבל, אורתודנט יכול לקבוע האם אכן מדובר בשלב טבעי, או שהמרווחים קשורים לליקוי סגרי שדורש טיפול בשלב מוקדם".
יכול להיות שהשיניים יתיישרו מעצמן עם השנים?
"בדרך כלל, לא. מעבר לכך, לקראת סוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים, מתחיל להתרחש תהליך טבעי של הצטופפות שיניים, בעיקר בלסת התחתונה. כלומר, הסיכוי שהבעיה תיפתר באופן טבעי אצל מי שהשיניים שלו מלכתחילה צפופות - קלוש ביותר".
לצד החשיבות בפנייה לאורתודנט, לד"ר זיגמונד חשוב שתוודאו קודם כל שאתם פונים לרופא בעל ניסיון והכשרה בתחום: "חשוב לגשת למומחה ליישור שיניים ולסתות, בעל רישיון מטעם משרד הבריאות. למרות העובדה שכל רופא שיניים רשאי לעסוק בכל תחומי רפואת השיניים, כולל אורתודנטיה, הוא אינו רשאי על פי החוק לכנות את עצמו 'אורתודנט', 'רופא ליישור שיניים' וכדומה.
וכמה עולה התענוג?
ובכן, בדרך כלל, יישור שיניים אצל אורתודנט פרטי הוא לא עניין זול במיוחד, ויעלה לכם בדרך כלל בין 12,000 ל-15,000 שקלים. כמובן שיש בשוק גם מי שגובה מחירים גבוהים בהרבה, אפילו 25,000 שקלים ומעבר לכך. קופות החולים השונות מסבסדות את טיפולי האורתודנטיה לילדים ונוער עד גיל 18 - דבר שיוצר הוזלה משמעותית של התהליך. גובה הסבסוד תלוי במסלול שלכם בקופת החולים ובאופי הטיפול (למשל האם צריך יישור ללסת אחת או לשתי הלסתות). כך, המחיר שתשלמו בקופות החולים ליישור שיניים ללסת אחת נע בין כ-3,500 לכ-7,000 שקלים, ולשתי לסתות - כ-4,000 לכ-10,000 שקלים. ככל שהמסלול שלכם מקיף יותר - כך, בהתאם, הסכום שתשלמו יהיה נמוך יותר.
הסכומים האלה אולי נשמעים גבוהים, אך לדברי האורתודנטים, הבעיה לא נעוצה אצלם. יישור שיניים הוא תהליך מורכב שאורך בממוצע ארבע שנים, והמחירים הנהוגים בישראל הם מהנמוכים בעולם. אבל, ההבדל המהותי הוא שבכל מדינות מערב אירופה - המדינה משתתפת באופן משמעותי מאוד בהוצאה. בישראל, זו נחלתן של מערכות הביטוח המשלימות של קופות החולים בלבד.
