טיפול רגשי לילדים ונוער

הטיפול הרגשי מסייע למטופל להוריד את המסכות וההגנות שהוא נושא עמו ולהעלות את הדברים שמטרידים אותו ללא עין שופטת, אלא מול עין מקצועית שיש לה הכלים ללוות אותו במסע לריפוי החלקים הכואבים שבו. הטיפול נעשה על ידי עובד/ת סוציאלית שהוכשר לנושא זה.

​​​​מאת: חנה ליבמן, עובדת סוציאלית 

מה מטרת הטיפול הרגשי?

בטיפול הרגשי, הדגש הוא לתת לנער/ה או הילד/ה את תחושת הביטחון לפתוח את שערי הלב מול הדמות המטפלת שיושבת מולו. זו מעין ברית שנוצרת בין המטפל למטופל שמאפשרת למטופל להוריד את המסכות וההגנות שהוא נושא עמו ולספר את הסיפור שלו ללא עין שופטת אלא מול עין מקצועית שיש לה הכלים ללוות אותו במסע לריפוי החלקים הכואבים שבו. בשירות הזה הטיפול מתקיים על ידי עובד/ת סוציאלית בעל הכשרה לנושא זה.

מתי מומלץ לגשת לטיפול כזה?

במרבית המקרים, אני פוגשת בילדים/ ילדות נערים/ות "סגורים", אשר לא משתפים את אשר על ליבם, אך הכאב מתבטא בדרכים אחרות. 
לרוב, גם כאשר יש פתיחות של הנער או הנערה מול ההורים או הסביבה הקרובה, אין להם את הידע המקצועי לגשת ללב הבעיה ותפקיד המטפל הוא להיות האדם המקצועי שעוזר לו לראות את עצמו ולהבהיר את רגשותיו. 
הכלי המשמעותי בטיפול הוא האמון והידיעה שכל מה שנאמר בחדר, נשאר בחדר. הברית הטיפולית נותנת לילד/ה הרגשה שהוא בטוח לספר כל שעל ליבו, לנתח, לשתף בהתלבטויות וברגשות. דבר שני שהטיפול נותן, זה שיש מישהו מבחוץ שהוא לא רואה ביום יום ויותר קל לו לפתוח את הנושא הכואב בלי שיפגוש את אותו האדם ביום יום.

האם הטיפול מומלץ לבני נוער?

תחילת גיל הבגרות בגילאי 10-11- הנוער מתמודד עם סוגיות של זהות עצמית, לעיתים עם סוגיות שהן טאבו מבחינת המשפחה או הסביבה החברתית והרבה פעמים עם סוגיות רגשיות שהוא מתבייש לדבר עליהן עם מישהו קרוב. הנער/נערה הולכים ומסתגרים מפני המשפחה או בבית ספר ולא מספרים את מה שעובר עליהם. דרך הטיפול הם יכולים להביא את עצמם ללא חשש לביקורת ולקבל אמפתיה וכלים אמיתיים להתמודדות .

האם מדובר בטיפול נקודתי או בטיפול ארוך טווח? 

לפעמים צריך טיפול נקודתי והנער/נערה צריכים ייעוץ או כלי לפעולה, אז אני גם מייעצת, אבל במסגרת הטיפול הנער יכול למצוא את הכלים בתוכו על מנת לפתור את הסוגיות שמפריעות לו. במקרים שהילד מוכן אפשר לשתף גם את ההורים. 

מתי יודעים שהטיפול אפקטיבי?

הסימנים לאפקטיביות של הטיפול הם כאשר הילד מתחיל לפתוח ערוץ תקשורת כנה עם ההוריםה, כשהוא פחות מסוגר חברתית ובתוך הבית, כשהוא מסוגל "לדבר את עצמו" וכשהוא רוכש כלים כיצד לפתור קונפליקטים בלי לברוח או להגיע לפיצוץ.

באיזה מקרים את נתקלת וכיצד ניתן לסייע בהם? 

פונים אליי בהרבה מקרים , כאשר נער/נערה אשר חוות פערים וקשיים כמו סטרס (בגלל לימודים, מתח מהמצב הביטחוני), חוסר יכולת להגיע להבנה עם הורים ואחים או קושי לעמוד בסטנדרטים של הבית והחברה. הגישה היא לעזור להם לראות את הערכים עליהם הם גדלו אל מול רצונותיהם, ולעבור יחד איתם מסע שבסופו הסתירה מיושבת והם יותר שלמים עם עצמם. 

מי זכאי לטיפול ומה גובה התשלום?