רבים מאתנו זוכרים שאת בדיקות הראייה הראשונה שלנו ערכו לנו בבית הספר היסודי או כשהתלוננו שאנו לא רואים טוב את התכנית האהובה עלינו בטלוויזיה. אבל למעשה, בדיקת העיניים הראשונה נערכת לילוד כבר בימים הראשונים ללידתו, לפני שחרורו מבית החולים.
מטרת בדיקה זו היא לזהות את איכות הרפלקס האדום המגיע מהרשתית, כשמוקרן אור אל תוך העין. אם אין את אותו "רפלקס אדום", או שאיכותו ירודה, יש לבצע בדיקה יותר מעמיקה. חשוב מאוד לטפל באופן מידי במקרים בהם אין מעבר אור תקין לרשתית בכדי למנוע התפתחות של עין עצלה. לכן, התפתחות תקינה של הראיה חשובה מאוד בשבועות הראשונים.
מהשבוע השישי ומעלה התינוק אמור להתחיל לעקוב אחרי חפצים. כאן ההורים יכולים לבצע מעין "בדיקות ראייה" בעצמם: אפשר להראות לתינוק עצמים מקרוב ולראות האם הוא עוקב אחריהם (יש להקפיד שהעצם לא ירשרש, כוון שאז חוש השמיעה מגורה). במידה ויש חשש שהתינוק אינו עוקב אחר העצמים שמראים בפניו, יש לפנות לבדיקות נוספות אצל רופא עיניים.
במהלך שלוש השנים הראשונות לחיי התינוק על ההורים להיות ערניים למספר דברים:
ששתי העיניים מביטות ישר (אפשר לראות טוב בתמונות שצולמו עם פלאש שנקודות האור המוחזר מהעיניים, נמצאות בשתי העיניים באותו מיקום באופן יחסי).
שהילד לא מקרב עצמים בצורה חריגה בכדי לראות.
שהוא לא רואה טלוויזיה מטווח קצר מידי.
בכל תופעה עינית בגילאים הללו יש לפנות לרופא עיניים. בגיל שלוש יש צורך לעשות בדיקת עיניים תקופתית אצל רופא עיניים. בבדיקה זו יבדוק הרופא את התפתחות הראיה, מחלות עיניים, פזילות, ומרשם למשקפיים באם יש צורך. אם הרופא ימצא פזילה, יש מספר אפשרויות טיפול:
- מתן משקפיים
- סגירת העין התקינה
- ניתוח פזילה
טיפולים אלו יכולים להינתן בנפרד, אך לרוב הם ישולבו כדי לטפל הפזילה שזוהתה. במידה והילד זקוק למשקפיים בגילאים אלו, יש לבחור עם האופטומטריסט את המשקפיים המתאימים. לרוב ישנה העדפה למשקפיים יותר מעוגלים ולא מלבניים בכדי שבמקרה והמשקפיים מחליקים קצת על האף הילד עדיין יביט דרכם. מאותה הסיבה יש לבחור משקפיים עם סופיות קפיציות ומעוגלות מאחורי האוזניים, כדי שלא יחליקו בקלות מאזניו של הילד. ישנה אפשרות נוספת, להוסיף מעצורי סיליקון מאחורי האוזניים שימנעו החלקה של המשקפיים.
בדיקת חדות ראיה נוספת תיעשה על ידי אחות טיפת חלב, לקראת סיום הטיפול בילד בטיפת חלב. לפני העלייה לכיתה א' יש לפנות לאופטומטריסט המטפל בילדים ולבצע את הבדיקות הבאות:
בדיקת חדות ראיה ובה, אם יש צורך, יקבע האופטומטריסט מרשם למשקפיים
בדיקה נוספת של פזילה: האם תנועות העיניים מלאות וחלקות, יכולת ההתכנסות וההתבדרות של העיניים ויכולת ההסתגלות - היכולת לעבור ממבט לרחוק למצב קריאה. באם האופטומטריסט ימצא בעיה הוא ימליץ על טיפול אצלו או אצל אורטופטיסט - המבצע בדיקות לזיהוי פזילה ובעיות במיקוד, בדיקות עיניים ויכול אף לתת מרשם למשקפיים, וזאת על מנת למנוע קשיי למידה שהם קריטיים בראשית רכישת מיומנויות הלמידה בבית הספר.
במהלך השנים הבאות אפשר לסמוך על תלונות הילד על ראיה מטושטשת באם הוא מרכיב משקפיים או לא. בכל מקרה של תלונה יש להאמין לילד ולפנות לאופטומטריסט.
לילדים המרכיבים משקפיים, בעיקר ילדים להורים עם משקפיים עם מרשם גבוה, מומלץ לבצע בדיקות לעיתים יותר תכופות - אחת ל שישה חודשים. במידה והשינוי במרשם מתרחש לעיתים קרובות ( מצב שכיח אצל ילדים קצרי ראיה), מומלץ להיוועץ עם האופטומטריסט. ישנם מחקרים חדשים רבים המציעים אפשרויות שונות לשליטה בהידרדרות קוצר הראיה.
את כל המעקב והטיפול בילדכם הפקדנו בידי אופטומטריסטים מהבכירים בענף האופטיקה. ובעלי מכשור מתקדם ברשת כללית אופטיק.
למידע על ההנחות המגיעות ללקוחות מושלם ופלטינום עבור משקפי ראייה, לחצו כאן
*המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות אך מתייחס לשני המינים.
נחשון וולפסון אופטומטריסט ומנהל תחום אופטיקה ורשת "כללית אופטיק" בכללית מושלם.
