יש מי שיצליחו להתמודד ולהמשיך לתפקד לצד תחושות אלה, בעוד אחרים עשויים להיכנס למצבים של סטרס וחרדה עד פגיעה בתפקוד.
כשאדם נמצא בסטרס משתחררות רמות גבוהות של ההורמון קורטיזול המכונה גם הורמון הלחץ. בימים "רגילים" הקורטיזול, כתגובה טבעית למתח, עוזר לנו להתמודד עם מצבי לחץ ומפעיל את המערכת "הילחם או ברח". כשהמתח והלחץ נמשכים זמן ממושך, רמות גבוהות של קורטיזול עלולות להזיק יותר מאשר להועיל.
הבשורה הטובה: בעזרת תרגול ואימוץ של הרגלים פשוטים ליישום אפשר לנהל את רמות הקורטיזול ולהפחית את הסטרס, גם בזמן מלחמה.
מים, מים, בששון
זה לא סוד שיש למים יכולת להרגיע אותנו. מצב של התייבשות נקשר לא פעם גם לעלייה ברמות של קורטיזול. לכן דווקא במצבים של מתח ולחץ יש חשיבות גדולה יותר בשתיית מים במשך כל היום (אין לשתות יותר מ-2 עד 3 ליטר מים ביום).
אפליקציית אקטיב יכולה לסייע לכם במעקב אחר שתיית המים שלכם ובכך לעזור לשתות יותר במהלך היום.
גם מקלחת טובה תחת מים זורמים או טבילה באמבט יכולים לעזור גם במצבים של סטרס.
מקלחת קרה תגרום לשחרור של ההורמון אנדרופין – משכך הכאבים הטבעי של הגוף והאחראי גם על מצב הרוח שלנו.
מקלחת חמה תגרום לשחרור של ההורמון אוקסיטוצין, המוכר גם כהורמון האושר והאהבה שתורם גם להפחתת חרדה ומתח.
אכלו שוקולד מריר
הידעת שההורמון קורטיזול מיוצר בבלוטות יותרת הכליה? בשוקולד מריר יש כמות גבוהה של פלבנואידים אשר חוסמים תגובתיות מתח בבלוטות יותרת הכליה. כתוצאה מכך משתחררות כמות נמוכות של קורטיזול.
בנוסף, שוקולד מריר מאיץ שחרור של אנדרופינים ותורם לעלייה במצב הרוח.
כדי ליהנות מיתרונותיו של השוקולד המריר הקפידו לאכול 2-4 קוביות מדי יום. בחרו בשוקולד איכותי המכיל 75-85 אחוזי קקאו ושאינו מכיל סוכר או ממתיקים מלאכותיים, חומרי צבע ושומנים מוקשים.
אמצו חיית מחמד
אינטראקציה עם בעלי חיים היא דרך נהדרת לעזור לילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים להתמודד במצבים שונים של בדידות, חוסר ביטחון עצמי או קשיים בתקשורת, אך לא רק.
הימצאות ליד חיות מחמד, ליטוף שלהם וטיפול בהם היא גם כלי להפחתת מתח והורדה של רמות הקורטיזול בגוף.
אם אין לכם חיית מחמד משל עצמכם, גם חיבור עם חיית מחמד של חברים או מכרים תעזור.
לצחוק כאילו אין מחר
סטרס וצחוק נשמעים כמו דבר והיפוכו. צחוק (וגם חיוך) טוב לבריאות, על אחת כמה וכמה כשמדובר במצבים של לחץ. רבים מאיתנו בוודאי נתקלו באנשים (ואולי הם בעצמם) שדווקא במצבים קשים של פחד או חרדה פרצו בצחוק באופן ספונטני.
המוח שלנו חכם, הוא יודע לווסת את ההתנהגות ואת הפעולות בגופנו. כשאנחנו צוחקים משתחררים ההורמונים אנדרופין (הורמון הקשור למצב הרוח) ואוקסיטוצין (הורמון האושר), אך לא פחות מכך הצחוק מעכב את השחרור של הקורטיזול – הורמון הסטרס, והרווח כולו שלנו.
*חשוב לציין שבמקרים מסוימים בהם הסטרס הופך להתקף חרדה או למצב כרוני, כדאי לשקול התייעצות עם מומחה או מטפל רגשי.
