כמארחים אתם חשים אי-נוחות, בלשון המעטה, האירוח הופך לבלגן, מלווה מאבקים, שכנועים וכעסים, לפני שנבחר לנו דרך להתמודדות מקדמת, כמה פרטים שכדאי לשים לב אליהם כהורים שמנהיגים את המשפחה למחוזות רצויים:
בואו נתבונן על עצמנו ונגלה מה הילד שלנו רואה?
כזוג, האם אנחנו חולקים במשימות הבית? מה קורה כשבן זוגי רוצה לחלוק בעוגה שלי? האם אני כמבוגר תורם מעצמי לארוחת שישי בזמן אירוח בבית ההורים (סבא וסבתא)? האם אני בעצמי מוכן לארח ולחלוק את ביתי ושולחני? האם אני מוכנה לחלוק את הידע שלי במתכון הטעים שהכנתי או בידע המקצועי שלי עם חבר?
לצד הבחינה העצמית, מומלץ לזכור כמה דברים חשובים בתהליך
הילד נמצא בשלב התפתחותי (אגוצנטרי), שבו הוא מרוכז ברצונות שלו ומתקשה לוותר עליהם. היכולת לחלוק, לא פשוטה גם לנו המבוגרים. היכולת לחלוק היא תכונה נרכשת ושונה מאחד לשני. כשילד לומד לחלוק זה תהליך מתמשך.
איך מעצימים את היכולת לחלוק? אימון, תרגול ודוגמה אישית –
מכבדים את הצורך ההתפתחותי של הילד: ללא כינויי גנאי – "תינוק…", נבואות זעם – "גם לך לא יתנו!" או השוואה – "תראה איך טלי נותנת את כל המשחקים, למה אתה לא…" הילד לא שם במחשבה ועוד לא נולד הילד, שיחלוק בשמחה ויעלה את תחושת הערך העצמי בעקבות הביטויים האלה.
רווח בשיתוף: מציעים לילד לכבד ילדים במאכל שאהוב עליו (שיש בשפע), הוא נהנה מהתפקיד, מהיותו נחוץ תורם ומועיל ומקבל תשומת לב חיובית.
תורות: מנצלים הזדמנות שחבר מגיע ומלמדים את הילד לחלוק דרך שימוש בתורות. קרוב לוודאי, שהתנסיתם במריבות בנוסח "מי יהיה ראשון", "מי יתחיל ראשון" ורק על זה יכולה לפרוץ מלחמה חדשה… אפשר, שההצעה לתור תיבחר על-ידיכם או על-ידי הילד ואורחיו. תחליטו אתם בהתאם למה שמתאים לכולם.
קיימות מגוון אפשרויות לתור: אן-דן-דינו, אבן-נייר-ומספריים, מי שינחש באיזה יד נמצא המטבע, שעון חול שגם הילד יכול להפוך אותו בעצמו, צלצול הפעמון בתנור או בטלפון שמגדיר את הזמן לכל אחד. בחרו את מה שעובד בשבילכם.
תוך כדי המשחק, הילד לומד לדחות סיפוקים בדרך מהנה, מתמודד עם תסכול בהצלחה, מגלה שהפרידה מחפץ היא זמנית ולבסוף החפץ חוזר אלי. "יואבי נסע על האופניים שלי ועכשיו אני רוכב על האופניים שלי". כדאי לתמלל את מה שקרה במילים. זה עוזר לילד להפנים את ההתרחשות.
הכנו עבורכם רשימת רעיונות שיעזרו לכם לתרגל את היכולת לחלוק
- הקדימו תרופה למכה: ערכו שיחה עם ההורה של הילד שמתארח ותאמו את דרכי התגובה לקושי לחלוק.
- חיזוקים – כשלילד המתקשה בשיתוף, יהיה רגע שבו יחלוק, לחזק ולשמוח איתו! חיזוק יכול לבוא לידי ביטוי בשיחת טלפון שהילד מאזין לה "במקרה": "אתה לא יודע כמה התרגשתי כשהדסי הצליחה לחלוק את העגלה שלה עם מיכל...".
- הכינו "ערכת אורחים" – כשבאים חברים עם ילדים תוכלו לשלוף משחקים או פעילויות שהכנתם מראש ושהילד שלכם לא קשור עדיין אליהם (כלי פלסטיק למשל).
- בחרו טריטוריה – השתדלו שהמשחק יהיה מחוץ לחדר המשחקים, הטריטוריה של הילד.
- שיחה מקדימה – בודקים עם הילד לפני האירוח אם יש משחק שיסכים לחלוק (לא להתאכזב אם יחזור בו בזמן אמת).
- לא שלי לא שלו – עד שהילד יעבור את השלב ההתפתחותי הזה, נפגשים עם חברים בשטח נייטרלי (גינה או פארק למשל).
- יותר קל – הולכים לשחק אצל חברים. לעיתים המפגש יותר קל לילד שמתקשה לחלוק.
- משחק תפקידים – לילדים בוגרים יותר, סימולציה קצרה שבה בהתחלה אתם המארחים והוא החבר שרוצה לשחק ואתם מסרבים לו. איך זה מרגיש?
- דוגמה אישית – היו מודל של נתינה, במעשים ולא בדיבורים. בנתינה לגן, בשיתוף בחוויה שבה נתתם את הרכב לאח שהיה צריך אותו.
- Win-win לבני 5 ומעלה – שואלים את הילדים המשחקים שרוצים את אותו הצעצוע, האם היו רוצים לשחק ביחד? האם כיף להם כשהם ביחד? אם התשובה היא כן – ניצחתם.
- משחק חיזוק משפחתי – בסיום יום, בארוחת ערב או לפני השינה כל אחד מבני המשפחה מציין משהו טוב שהוא גאה בו עצמו ובאחרים – "אני גאה שהצלחתי לסיים את המשימה למרות הלחץ וכל הכבוד לך דור שחלקת את הלגו עם אורי".
בסופו של יום יש ערך גדול מאוד ביכולת לחלוק, ועם זאת כשאנחנו באים להעצים את הערך הזה חשוב שנזכור שיש גם ערך מקביל והוא פרטיות והזכות לא לחלוק. כמו תמיד - הכל בחיים הוא עניין של מינונים. בהצלחה!
